אין מוצרים בסל הקניות שלך

הרשמה לחדשות ועדכונים

x

בענין חשיבות התפילה ע"פ הסוד

יום חמישי 06 אוגוסט 2015

ידוע כי עבודת התפילה נחלקת לחלקים ומדרגות רבות. וכפי שעור
מקום עלית המחשבה כך תהיה ההשפעה. ומבואר בספרים
הקדושים בענין התפילה כי בכל תיבה גנוזים אוצרות של סודות נוראים
והם מפתחות לעולמות עליונים. וכתוב בזהר הקדוש (פרשת חוקת קפ"ד.) שמי
שאינו מכוון בתפילתו ע"פ הסוד לא נכנס לראות פני השכינה ואפילו
יענו אותו בתפילה, תהיה הענייה כמי שמשיב למי שעומד אחרי כתפיו
כי הוא בהסתר פנים וע"י שליח מבחוץ וזה לשון הזהר: "אמר רבי שמעון.
כאן אני רוצה לגלות דבר. בא וראה, כל מי שיודע לסדר מעשה כראוי
ולסדר דיבורים כראוי, הרי ודאי שמעוררים את הקב"ה להמשיך דברים
עליונים ישרים. ואם לא, אינו מתרצה אליהם. ומה מעלתם של אלה
היודעים לסדר תפלתם כראוי, כלומר אלה הצדיקים היודעים את שורש
הדברים, על אלה שמתפללים על דרך הפשט? אלא, אלו שאינם יודעים
שורש המעשה כל כך אלא רק סידור הדברים בלבד ולא יותר, מושכים
עליהם משיכה שלאחר כתפיו של הקב"ה ואין תפלתם פורחת באויר
ואינם מקבלים אלא בבחינת מאחרי הכתפיים. לעומתם, אלו היודעים
לכוין ומוציאים ברכות ממקום המחשבה ויוצאים מכל הגזעים והשורשים
של המדרגות בדרך ישר כראוי עד שמתברכים העליונים והתחתונים
והשם הקדוש מתברך על ידם." ועיין בספר "לשם שבו ואחלמה" לאחר
שעומד על חשיבות הכוונה בעשיית המצות בכלל, עובר לענין כוונות
התפילה בפרט, וז"ל: "ובפרט בענין התפילה אשר עיקרה הוא לפתוח
שערי רחמים להפק רצון בכל משאלות לבב בני אדם, הנה שם הוא
הכרח הכוונה הפנימית וכו', כי על ידי הכוונה הפנימית שהם השמות
הקדושים כולם, אשר הם עצמם הכוחות הפנימיים לכל הפעולות, הנה
כאשר מכוין את כל שם ושם המיוחד לאותו ענין בכל דרגא ודרגא עד
מקור המקורות כולם, הרי בכך הוא פותח המקור וממשיך על עצמו את
השפע והברכה מקודש הקדשים וממשיך אותה בכוונתו דרך כל
המדרגות על ידי השם המיוחד לכל מדרגה ומדרגה עד שממשיכה עליו
את הרצון ואת הברכה לבקשתו ונמצא כי הוא בא בשלו מאת אשר
חרש וזרע וקצר הוא עצמו שהרי הוא עצמו גרם וסיבב את גילוי השפע
והברכה עליו, מה שאין כן אם מתפלל בסתם הלא אי אפשר שיותן לו
בקשתו אלא ברחמי שמים בלבד שהוא במתנת חינם אשר לא כן היה
כוונתו ורצונו בעת בריאת העולם, אלא כוונתו יתברך הייתה שהאדם
בעצמו יסובב עליו כל טוב העולם על ידי מעשיו ופעולותיו דיבורו
ומחשבתו אשר קשור בהם למעלה למעלה, ומכוין למטה ומעורר למעלה.
וזהו שאמרו מפני מה ישראל מתפללים ואינן נענים, מפני שאינם יודעים
סוד השם המפורש".
ועיין בספר "נפש החיים" לרבנו חיים מוולוזין (שער ב פרק י"ג) שם הוא
מפליג לדבר על גודל הכוונות שהכניסו אנשי כנסת הגדולה
בתיבות התפלה וזה לשונו: "כי באמת בעומק פנימיות כוונת התפלה
אין אתנו יודע עד מה, כי גם מה שנתגלה לנו קצת כוונות התפלה
מרבותינו הראשונים ז"ל קדישי עליונים, ועד אחרון הרב הקדוש איש
אלהים נורא האריז"ל, אשר הפליא הגדיל לעשות כוונות נפלאות, אינם
בערך אף כטיפה מן הים כלל נגד פנימיות עומק כונת אנשי כנסת
הגדולה מתקני התפילה, שהיו ק"כ זקנים ומהם כמה נביאים. וכל מבין
יבין, דלא איתי אינש על יבשתא (שאין אדם על היבשה) שיוכל לתקן
תקון נפלא ונורא כזה לכלול ולגנוז במטבע תפלה קבועה וסדורה בנוסח
אחד התקונים של כל העולמות עליונים ותחתונים וסדרי פרקי המרכבה,
ושבכל פעם שמתפללים יוגרם תיקונים חדשים בסדור העולמות והכוחות
והמשכת מוחין חדשים אחרים שמעת שתקונה עד ביאת הגואל במהרה
בימינו לא היה ולא יהיה שום תפלה בפרטות דומה לחברתה שקדם לה
ואחריה כלל... והוא בלתי אפשר אם לא על ידי הנבואה העליונה ורוח
קדשו יתברך, אשר הופיע עליהם הופעה עצומה בעת תקון נוסח מטבע
התפלה והברכות שם הוא יתברך שמו בפיהם אלו התיבות ספורות
וגנוזות בתוכם כל התיקונים...".
ובשער ב' פרק י"א שם מבאר שכלל כוונת התפילה הוא רק להוסיף כח
בקדושה להעביר רוח הטומאה מן העולם ולתקן עולם במלכותו
וראוי מאוד לאדם הישר ל√σם כל כונתו וטÑהר מחשבתו בתפילה רק
להוסיף כח בעולמות ולא על עניניו וצרכי עצמו כלל. ולכן קראו רז"ל
את ענין התפילה, דברים העומדים ברומו של עולם. ומבאר שהדברים
עצמם הם תיבות התפילה העומדים ברום העולמות. ולכן העיקר בעבודת
התפילה, שבעת שהאדם מוציא מפיו כל תבה מהתפילה, יצייר לו אז
במחשבתו אותה התבה באותיותיה כצורתה ויכוין להוסיף על ידה כח
הקדושה שיעשה למעלה להרבות קדושתם ואורם שכל תבה בצורתה
ממש היא העולה למעלה מעלה, כל אחת למקורה ושרשה, לפעול פעולות
ותיקונים נפלאים.
והגאון החיד"א, בספרו "חיים שאל" (ח"ב סימן י"א), כתב וזה לשונו: "נודע
שכל עניני התפלות מיוסד ע"פ רזי עולם, כמבואר בזוה"ק ובכתבי
האריז"ל שהכל מתוקן ומסודר בכוונות עליונות. ובזה תבין מה שכתוב
בברכות (כח, ב): אמר להם רבן גמליאל לחכמים כלום יש אדם שיודע
לתקן ברכת המינים, עמד שמואל הקטן ותיקנה. ולכאורה יפלא על גדולי
ישראל, כי מה חכמה היא זו לתקן דברות שתיים בלשון הקודש, ואפילו
תינוקות היודעים לשה"ק יכולים בניקל לתקנה. אלא שבהיות שבכל
אות ואות מהברכות סוד שתלוי ביחוד וזווג המדות העליונות, "לכן צריך
חכם גדול שרוח הקודש שורה עליו לכוין הדברים לפי סודם, לידע פגם
המינים והמשכת האורות לדחות יניקת הסטרא אחרא...".
ועיין ב"ספר הברית" (חלק א' פרק ט"ז) לחכם רבי פנחס אליהו מוילנא שם
מדבר בענין אורך הגלות וזהו תוכן דבריו: ודרשתי וחקרתי היטב
בכל לבבי לדעת סיבת אריכות הגלות החל הזה וארא והנה בדורות
האלה יש תורה הרבה בישראל וכו' ובכל זאת לא בא גואל, והרבה
אנשים בדורות אלו התחזקו בתפלה בכל כח ועוז וגם אלו צועקים ואינם
נענים והרבה אנשים עוסקים במצות למרבה עד כי מלאים מצות כרמון
ועם כל זה שנת גאולה לא באה וכו' ויהי כאשר חפשתי לדעת מי הוא
זה המפסיד מצאתי כי ג' הכתות כולם אינם מכוונים במה שעושים כי
אם לצורך עצמם ולתועלתם לא למפרק קוב"ה ושכינתיה מן הגלות וכל
אדם מישראל מחשבתו לדרכו פנה ולתועלת עצמו וכל תורה או תפילה
או מצוה אשר הוא עושה מכוין לקנות לו מקום חשוב בגן עדן ועוה"ב
ושיצליח על ידי זה בכל משלח ידיו בעולם הזה ושיאריך ימים עם אשתו
ובניו וכו' ואין עושה באמת בכל שלש הכתות הנזכרים כדי למהר את
הקץ ולפדות גוי ואלוהיו ולמפרק קוב"ה ושכינתיה, והוא שאמר הכתוב
וכל חסדו כציץ השדה, (ישעיה מ') כלומר אינם מכוונים בתורה ותפילה
ומצות שלהם כי אם לטובת עצמן ולתועלתם לבד או לעולם הזה או
לעולם הבא או לשניהם יחד, ואין איש שם על לב לעשותם לשמי ולמעני
כדי להוציאני מצערי ומגלותי כמו שאמרו בזהר כל חסד דאינון עבדין
לגרמייהו עבדין ואוי לאזנים שכך שומעות, קול ברמה נשמע רחל מבכה
על בניה היא אמנו שכינתא קדישא רוצה לצאת מן הגלות עם כל בניה
ושומע אין לה צעקה ואין מושיע לה ופורק אין ובכן אחי ועמי לבטח תדעו
כי כל זמן שלא נכוין בתורה ותפלה ומצות רק כדי למפרק קוב"ה ושכינתיה
לא זולת לא יבא משיחנו כי הוא יתברך מתנהג עמנו מדה כנגד מדה
ואומר אתם אינכם חסים כי אם על עצמכם לא עלי אף אני לא אחוס
עליכם ולא נקוה לאיש ולא ניחל לבני אדם גדולים שהמה בזכותם
ותפלתם יביאו לנו הגואל כי הרואה ללבב הוא היודע מי גדול ולא הרואה
לעינים! אך כל איש יהודי בעצמו אפילו אינו בעל תורה ולא בר אוריין
כלל מחוייב ללחום בעד אבינו שבשמים שהוא ימלוך על הארץ וכו'
ולכוין בכל מצוה רק למפרק קוב"ה ושכינתיה מגלותא אך אלהים יפדה
יהיה כל כוונתו, כי בשולחן ערוך יורה דעה כתוב שבכל מיני צדקות
כגון להאכיל רעבים או להלביש ערומים או לרפאות חולים להכל פדיון
שבוים קודם ואסור לאחר אפילו רגע! ואם כך הדין בפדיון שבוים לבן
אדם אחד, מכל שכן וקל וחומר לפדות גוי אלהיו שהוא פדיון שבוים
הכללי, ואל יאמר האדם בלבו מה אני ומה ערכי שיהיה כח במצותי
לפעול דבר גדול כזה כי אם מך הוא בערכו, המצוה בעצמה ערכה גדול
ורב כÑחה לפעול זאת, אם נכוין בו לפדות קוב"ה ושכינתיה מגו גלותא,
אז עד מהרה שנת גאולנו באה וכו' עד כאן לשונו.
ועיין עוד בהקדמה לספר "שערי רחמים" שם הוא כותב בענין הכוונה
ובעונש למי שאינו מכוין בתפלה ובשאינו מכוין בתהלות לאל עליון
ומביא מאמר מהתקונים תקון י"ח דף ל"ד עמוד א' ותא חזי אם ב"נ סליק
במחשבתיה בצלותא דיליה לשכינתא או בכל פקודא דעביד וכו' אם
שכינתא סליקת תמן השם יענה מיד ולא אמתין לעבד או ממנא דאפתח
לגבה כחתן לגבי כלה, ואם שכינתא לא סליקת בההוא צלותא או פקודה
לא חשיב ליה קב"ה למפתח ליה היכליה ואפילו ע"י שלוחא וכו' בכל
מקום אשר אזכיר את שמי וכו' עיין שם ותרגם אונקלוס בכל אתר ראשי
שכינתי תמן ובגין דא אמר הנביא אל יתהלל וכו' כי אם בזאת וכו' עיין
שם באורך כמה מתוק לשונו, וכתב על זה ר' כסא מלך פירוש: אם
שכינתא סליקת תמן השם יענה מיד,כמו שכתב הרב (האריז"ל) שצריך
לעמוד כשיאמר תהלות לאל עליון גואלם לכבוד יסוד דאבא היוצא
לקראת הכלה רחל וכו' לעלותה בקודש הקודשים דבריאה, וכמ"ש במ"ח
דף ס"ו באורך וכשמעלה אותה בצלותיה מיד השם יענה כי יוצא לקראתה
כאמור, ואם לאו הגם שתפילתו הגונה בחוץ יעמוד וכו' מאחר שלא כיון
להעלות השכינה בתפלתו ואם תפלתו אינה הגונה דחיין ליה וכו' עד
כאן לשונו. אם כן תסמר שערות אנוש מה מועיל כל תפילותיו ומצותיו
ומעשיו הטובים אם לא כיון בשכינה, כלומר להקמת שכינתא מעפרא
ולחברה עם ז"א ולתקנה! אינו מועיל כל מעשיו כלל ודוחין אותו לחוץ
ואינם מקבלים תפלתו כלל. ה' יזכנו שבכל תפלה ומצוה לכוין להעלות
המלכות ולחברה עם ז"א ובכל הוי"ה יכוין יה"ו דהוי"ה הוא ז"א וה'
אחרונה דהוי"ה מלכות ויגדיל פרצופה ותהיה אדנות וישלב הוי"ה
ואדנות וייחדם, וזה לשון התנאים אם שגורה תפילתי בפי יודע אני שהוא
מקובל, כלומר אם שגורה תפילתי שהיא המלכות הנקראת תפלה בפי,
אז תפלתי מקובלת. ואם לא כיונתי עבור תפלתי שהיא השכינה אז
תפלתי אינה מקובלת, השם יזכנו לרבות כבוד שמים עכ"ל.

השאר תגובה